סרטן

סרטן

 

Nutrition
is a low-cost,
nontoxic, and scientifically validated adjuvant modality
in the treatment of
 Cancer

 

התזונה

היא הדרך הזולה

הלא רעילה, עם אישור מדעי

לטיפול בסרטן

 

המילה סרטן מעוררת חלחלה כשהיא מופיעה כאבחנה הרפואית של בן המשפחה או של קרוב. הסרטן היא מילה משתקת כשזו התשובה הפתולוגית של הביופסיה שלנו, ביופסיה שנלקחה ימים קודם לכן והותירה אותנו במתח של הנידון קודם הקראת גזר הדין. זהו הפחד וחוסר האונים. למה דוקא אני, אלוהים.

מאות חולי סרטן המעי הגס, שהיתה לי ה’’זכות"" לאבחן את מחלתם, ולשלוח אותם מחלקות כירורגיות לניתוח, היו החומר שעזר לי להבין מעט יותר מהו הסרטן. למה לחולה יש סרטן, הייתי שואל את עצמי, חש כאילו אני, אני ולא אחר, אשם במחלתו, שהייתי הראשון לאבחן.

אשם, כרופא שאמור לדעת, אך ידיעותי הממשיות על מהות הסרטן  היו דלות.

קראתי  מאמרים רבים בנושא, מאמרים שלא הובילו לשום מקום ממשי, שלא נתנו ולו ברמז את המענה לשאלת החולה: ""למה"" ? ובודאי לא עזרו לי כשהייתי צריך לתת הנחיות, מה לעשות, מה לאכול, לחולה ולבני משפחתו או לסתם אנשים מודאגים.

כמי שראה את אשתו  הולכת ודועכת לנגד עיניו וקובר אותה בגיל 29, שנה וחצי אחרי כריתת שד הנגוע בסרטן, יש לי גם היום, אחרי שנים רבות, חשבון ארוך עם מחלה זו.

האם יש מה לעשות כדי להקטין את שכיחות מחלת הסרטן ?

היום אין לי כל ספק שיש מה לעשות. וזה לא כל כך קשה !!

תאונות דרכים אינן קורות – הן נגרמות.

הסרטן אינו קורה – הוא נגרם.

הסיבה העיקרית למצבה הבריאותי של החברה המערבית, והישראלית, נמצא ממש מתחת לאף שלנו, בצלחת, במזון שהאמהות והנשים שלנו מניחות לפנינו, באהבה, ובלי לדעת.

אלא מאי ?

קל יותר להחליף דירה או מכונית או בעל או אשה מאשר להחליף את  הרגלי התזונה.

כך אומרות לי נשים רבות, מהקהל שבא לשמוע את הרצאותי בנושא זה.

ביסודן, כל מחלות הסרטן דומות.

הסרטן ברוב המקרים מתחיל בתא בודד ורגיש, שהתנאים החריגים להם הוא נחשף, בעיקר מולקולות לא מוכרות או בריכוזים לא רגילים וכן קרינות מסוגים שונים, מחוללים שינויים תוך תאיים רב שלביים ובהמשך שינויים ברמה הגנטית. "מסלול מכשולים זה" הופך את התא מתא רגיל עם היכולת חלוקה מוגבלת לתא בעל יכולת חלוקה אין סופית והתנהגות א-סוציאלית בחבורה ממנה הוא צמח. להתנהגות מופרעת זו יש אלמנט נצלני, תוקפני ופולשני, שסופו הוא הסוף הידוע.

במרבית המיקרים יש לחולה הנפגע רק סרטן מסוג אחד, באיבר אחד או ברקמה אחת, בטרם נשלחו הגרורות. בסך הכל זה לא פשוט ליצור סרטן בגוף שיש בו הרבה מנגנוני שיטור.

צריך להפריע כמעט על בסיס יומי (מזון?) כדי לאפשר את צמיחתו הנוחה. אני משער (וזו השערה פרטית) שהגוש הסרטני הזעיר מפריש לסביבתו גורם – ZZ-factor- המעכב צמיחת גידולים נוספים בגוף.

הסרטן מתפתח על פי הנטיה הגנטית של החולה, באיבר שיש לו חולשה יחסית, המאפשר את הופעת השינוי הממאיר הנקודתי. השותף השני לעבירה זו הוא גורם חיצוני, שאינו חלק מהגוף, והוא שותף פעיל, החיוני להופעת הסרטן. ברוב המקרים הוא חודר דרך פיו של קורבנו לעתיד. גורם חיצוני זה הוא לרוב המזון שלנו. לא, לא שכחתי את הקרינה, הרדיואקטיביות וחומרי ההדברה כגורמי הסרטן. אלא שעבורם איננו משלמים ישירות.

את המזון, הגורם המסרטן, אנחנו קונים ואוכלים.

החוסן הטבעי, שהעניק לנו הטבע, ושהיה אמור להגן עלינו מפני ""סטיות"" קלות בהתנהגות ומפני "הפתעות" לא גדולות, נפגע עם הזמן, בעיקר בגלל אי ציות להוראות התזונה הבסיסיות – ראה בראשית א;29.

אישית אין לי כל ספק שהטבע או האלוהים ברא אותנו לא כדי שיהיה לנו סרטן. מדי פעם אנו אומרים ""חטאנו, פשענו"" בלי להבין את המשמעות המלאה.

כשבתינוק מאובחן סרטן, לא הוגן יהיה להאשים את היצור הקטן בהופעתו. נוכל במידה רבה  של סבירות ""להאשים"" את אמו. אלא שהאמא עצמה אינה יודעת מהו המזון העלול לסכן את העובר, או התרופה ה""לא חשובה וללא תופעות לוואי"" שלקחה בזמן הריון. משרד הבריאות אינו שש לדווח על ""הרעיונות החדשים"" בדבר סיכון עובר או דיווחי נזקים ראשוניים, עד שלא הוכחו מעבר לכל ספק.

זמן ההכפלה של התא הסרטני באדם מבוגר, או פרק הזמן הדרוש לתא אחד להיות שניים, במעי הגס למשל, הוא מספר חודשים עד שנה וחצי. כלומר בין השינוי הסרטני הראשוני בתא בודד  לבין הגוש הסרטני כפי שמתגלה לרופא המאבחן עשויות לחלוף הרבה מאד שנים. בעובר ובתינוק, בהם הכל צומח במהירות, הסרטן יכול להגיע לגודלו המירבי תוך חודשים. אל תשכחו שהרבה גורמי צמיחה, בזמן היותו ברחם האם וכשהוא יונק מחלבה, דוגמת IGF-1 ,  סובבים בדמו.

הגוף שלנו אינו אוהב ""נוכרים וזרים"" או תאים השונים מסביבתם. יש לנו מערכות לסילוקם. משהו בדומה לשירותי בטחון שתפקידם לחסום נוכחות מרכיב זר -ומסוכן???- באזור הנתון למרותם. שנוי גנטי בתא הבריא, המבשר את תחילת ההתמרה לתא סרטני, מזוהה ע""י מנגנוני התא האמורים לשמור על שלמותו, ומנגנונים אלו, לטובת הגוף כולו, מפעילים את מנגנון ה""התאבדות"" של אותו התא החריג. למי שלא יודע, קיים מנגנון עצמי המאפשר לכל תא ""להתאבד"" אם לא עמד בדרישות מוגדרות מבחינת תפקודו. ממש גישה יפנית לשלמות וליעילות.

מחד גיסא, אם שומרים היטב על תזונת הגוף, תחזוקתו ומצבו הנפשי, יש בידינו מערכת חיסון יעילה, המסוגלת בקלות יחסית לסלק את התאים בעלי הפוטנציאל הרע. מאידך גיסא, אם יוצרים תנאים לא טובים בגוף, והכוונה בעיקר ע""י מזון לא רצוי -או שחיקה נפשית-, חומק לו התא הסרטני ממנגנוני הגנה הלא עירניים ומתחיל להתפתח לסרטן, שיתבטא כעבור שנים. אין לי כל ספק שהחיוך והצחוק הטבעיים -שלא למטרות פרנסה- הם אחד

מאויביו של התהליך הסרטני. הצחוק הוא יבבה צורמת באוזניו של מלאך המוות, המבריחה אותו ודוחה את ביקורו. העצבות והחשיבה השלילית הם יחידת החיזוק של התהליך הסרטני.

לאחר שהמערכת הממונה זיהתה את התא העלול לסכן את הגוף -נקרא לו תא במצב טרום סרטני- מופעל מנגנון ל""התאבדות התא"". מנגנון זה, מנגנון ההתאבדות, קיים ברוב תאי הגוף וגורם לתאים לחסל את עצמם כאשר טובת הגוף ""דורשת"" זאת.

אלא שאחד הגורמים החזקים ביותר, הפוגעים בהפעלת מנגנון ההתאבדות -apoptosis  הוא הIGF-1 . כלומר גם אם מנגנוני התא סיכמו על התאבדות התא שהפך סרטני,  הIGF-1   מהוה את ""יפה הנפש"" המעדיף לא לפגוע בתא הבודד, גם אם בסופו של דבר יהיה זה סופו של צבר התאים הנקרא בן האדם.

ואת מי אנו מוצאים פועל בניגוד לפעילות ה- IGF-1 ? את הגניסטאין!! אותו הפיטואסטרוגן של הסויה, שאתם כבר חייבים להכיר, פעיל ביותר כ""מחיה נפשות"" ע"י עידוד התמותה, ההתאבדות, של התא סרטני.

אם כבר חמק התא הסרטני מרשת הבטחון של הגוף ומתחיל ליצור את הגוש הסרטני, כמה עצוב לשמוע על יכולת ה- IGF-1  לשפר את החיות והחיוניות של התא הסרטני ועמידותו בתנאי רעב וחסר חמצן, הנובעים מהחלוקה ה""מהירה"". זה לפחות מה שנמצא והוכח בתנאי מעבדה. ושוב, למזלנו, הגניסטאין, אותה המולקולה הקטנה המצוייה בסויה, מוצא לעצמו מספר דרכים בתוך התא הסרטני, על מנת לקלקל לו את ה"חגיגה".

אין טעם לפרט בספר זה כיצד מעודד הגניסטאין קשירת זרחן לחלבון מסוים ועל ידי כך מונע את קשירתו לחומר הגנטי של התא הסרטני, דבר המונע יצור חלבון אחר השומר על שלמות התא בתנאי לחץ, כלומר הגניסטאין עוזר לתא סרטני הנ"ל להתפגר בכבוד. ויש עוד עילויות בהן שותף הגניסטאין ידידנו ( "מחיה נפשות" כמו שאמרנו),  שתרומתן בסך הכל היא לסלק את התא הסרטני. נוסיף כי הגניסטאין פועל גם כחומר אנטי אוקסידנטי (נוגד חימצון)  מעולה בגוף, ומסוגל לבטל את פעילות הרדיקלים החופשיים, הפוגעים בתפקוד מערכות התא ומעלים את הסבירות ליצירת התא הסרטני.

על מנת לצמוח ולחיות טוב דואג הגוש הסרטני ליצירת כלי דם חדשים מכלי הדם הישנים של המאחסן. בלי אספקה שוטפת של מזון (חמצן, סוכר, חומצות אמינו…) וללא יכולת סילוק חומרי ההפרשה שלו, בעזרת כלי הדם החדשים,  יחשב הסרטן כמת.

מה גורם הגניסטאין בשלב זה? הוא מפריע מאד ביצירת כלי דם חדשים. וזה ללא ספק מקשה מאד על הסרטן לבטא את כישוריו.

פרופ" למרטינייר חשף את חיות המעבדה שלו לגניסטאין ימים ספורים אחר הלידה, למספר ימים. קבוצת חיות אחרת נחשפה לגניסטאין סמוך להתבגרות, גם כן לזמן קצר. הכוונה במלה "חשף" הוא שהחיות קיבלו לאכול את ההורמון למספר ימים בלבד. אחר כך קיבלו החיות השונות חומר הגורם להופעת סרטן. נמצא כי בחיות שנחשפו לגניסטאין לזמן קצר שכיחות הסרטן היתה נמוכה יותר מאשר בחיות ביקורת.

זו בעצם צריכה להיות המשאלה של שר הבריאות ואנשי משרדו- פחות חולי סרטן במחיר זניח. כמה הוצאות כספיות וסבל אותה הסויה עשויה לחסוך.

 נוסיף ברשותכם  שתי התבטאויות של NATIONAL  INSTITUTE OF HEALTH ) NIH ) שהוא המוסד המוביל בחקר הרפואה בארה"ב.

1. ליפני עם סרטן הערמונית יש סכוי נמוך פי 10 לפתח גרורות מאשר לאמריקאי עם  גידול דומה. זו עובדה. השאלה מהו הגורם שיכול לתרום למצב "אידאלי" יחסית של סרטן זה ביפן. מה שאנחנו יודעים היום הוא שהגניסטאין, המתגורר לו בסויה, כאשר מוסיפים אותו לתרבית של תאי סרטן, גורם למספר שינויים בתאים. אחד השינויים המענינים הוא בקשרים שבין התאים הסרטניים. בעוד שהתאים הממאירים לא נוטים להצמד זה לזה, דבר התורם לכושרם הרב להתנתק מהגידול המקורי ולהתפזר בצורת גרורות בגוף, תוספת הגניסטאין לתרבית גורמת לתאים להצמד זה לזה.

זהו קרוב לודאי ההסבר למיעוט הגרורות מסרטן הערמונית אצל היפנים. תאים סרטניים המתקשים להפרד לא נוטים ליצירת גרורות. ה NIH  נותן מענקי מחקר לפענח מה בדיוק עושה הגניסטאין לתאי הסרטן שמפריע להם ליצור גרורות.

את מרבית קוראי הספר ההסבר אולי מענין, אך חשוב יותר לדעת שאכילת סויה עשויה להקטין את שכיחות הגרורות, שהיא סיבת המות  העיקרית בחולי הסרטן.

2.  ציטוט בשפת המקורNIH)1995):
IGF-1 plays a central role  in the progression of many
childhood cancers  and in the growth of tumours in breast cancer, small cell lung cancer, melanoma, and cancers of the pancreas and prostate.

או בתרגום חופשי: ל- IGF-1 תפקיד מרכזי בהתפתחות הרבה סרטנים בילדים, סרטן שד, סוג יחודי של סרטן ריאה, מלנומה וגידולי לבלב וערמונית. וזו הצהרה מדאיגה!

כל מה שנותר לנו להוכיח הוא שה IGF-1 , הזהה באדם ובפרה, ומצוי בחלב פרה, יכול להספג מהמעי למחזור הדם של אוכלי מוצרי חלב ולשנות את ריכוזו בדם ועל פני התאים בגוף.

תהליך הפיסטור עצמו מעלה את הפעילות של הורמון זה. חולדות שקיבלו IGF-1 דרך הפה צמחו מהר יותר מחולדות שלא קיבלו הורמון זה. בהמשך נמצא כי הרמה שלו בדם החולדות נמצאה גבוהה יותר אחרי מתן ההורמון.

בבני אדם בהם נבדקה השפעת צריכת חלב על העצמות במשך חודשים, התוצאה של עלית ה IGF-1 בדם בשעור 10% היתה ממצא לואי. יש לזכור שהרמות בדם אינן מייצגות את ריכוז גורם צמיחה זה על הקולטנים המצויים בדופן התא, ודוקא ריכוזם על הדופן היא קריטית לגבי התפתחות הסרטן.

בעבודה ראשונית שלי בחמישה נבדקים (לא לפרסום מדעי, עדיין) מצאתי כי העליה המירבית של IGF-1 בעקבות שתית ליטר חלב במשך יום אחד היתה 43%.

עבודות נוספות עשויות להרחיב את המידע על השינוי בריכוז ה IGF-1 בדם ועל הקולטנים הנמצאים על פני התאים בגוף בעקבות אכילת מוצרי חלב.

יתכן ובעתיד הקרוב יגישו חולי סרטן שד, מעי גס וערמונית וכנראה גם הורים לילדים החולים בסוכרת נעורים, תלונות כנגד משרד הבריאות או מועצת החלב על אי הצגת נתונים אלו, משהו בדומה לתביעות ייצוגיות נגד יצרני הסיגריות היום ולחברות הטלפונים הצלולריים עוד עשר שנים. ימים יגידו.

התהליך הסרטני כשלעצמו אינו גזר דין מות. בסך הכל זהו תהליך רב שלבי עם מספר צמתים במהלך התפתחות הממאירות בהם אנו יכולים לקלקל לו את התוכנית המקוריות של צמיחה, פלישה והרס, ע"י סיוע מהטבע.

אני מדגיש שוב ושוב שהסרטן אינו חלק מתוכנית הטבעית אלא פועל יוצא של סטיה מהמסלול הבריא.

האונקולוגיה של הרפואה הקונבנציונלית מציעה לנו את שירותי האבחון של הגידול ( לרוב באיחור),  את שיטות הקטנת הגוש הסרטני דוגמת ניתוח, הקרנה, הזרקת חומרים רעילים לגידול, חסימה של אספקת הדם שלו, חימום ביתר של הגידול, וכן את הטיפול (כך הם קוראים לו ביחידות האונקולוגיות. הטיפול.) על ידי תרופות כימותרפיות שונות או ע"י הקרנה, מתוך כוונה להרוס את שארית התאים הסרטניים הסובבים בגוף וחמקו מסכין מנתחים.

  •  אין לאונקולוגיה הקונבנציונלית, ביחוד האמריקאית, המאכלסת מבנים גדולים, שיש לה מעבדות משוכללות ומקורות מימון כמעט ללא הגבלה (כגודל הפחד מהסרטן), אין לרפואת הסרטן כל תובנה או התיחסות הצהרתית לחשיבות המזון בהתפתחות הסרטן.
  • הקשר בין יצרני התרופות הכימותרפיות הציטוטוקסיות לבין חוקרי הסרטן וכותבי המאמרים בנושא הוא כל כך הדוק עד כי קשה לאונקולוג להאמין שיש עוד דרכים ל"שוחח עם הסרטן" כדי שיתפנה מרצון.
  • אין כל חשיבה של רפואה מונעת. אין !!!

היה זה מר שלמה בניזרי, שר הבריאות הטרי, שאמר לי כשהוא מזועזע, כי רק 2% מתקציבי משרדו מוקדש לרפואה מונעת. יותר הוא היה רוצה, אבל זה לא יוצא. מה שנחוץ זו מנהיגות, כבוד השר, או החלפת הסוסים המובילים, או שכולנו נשארים בבוץ הנוכחי.

אין ספק שהמטפל הטוב ביותר בסרטן הוא האדם שיצר אותו, בסיוע הגישה הטבעית, מזון וצמחי מרפא, הומיאופטיה וצחוק בשפע. את הכשלונות של האונקולוגים אנו קוברים כל שנה. אומץ ליבו של פרופ" ברנר, מנהל השירות האונקולוגי בבי"ח וולפסון, הנוקט במרפאתו הפרטית גישה שונה לחולי סרטן, ומעורר את זעם "סוכני התרופות" האונקולוגיות, מעורר כבוד והערכה, לפחות בעיני. נוח להיות מוגן ע"י אוירת העדר של האיגוד האונקולוגי. להעיז זה לא נוח, ולעיתים מסוכן.

בסוף המלניום הקודם ספר לי המנכ"ל של בית טבע קל, יבואנית מוצרי סויה, כי במחלקה האונקולוגית של תל השומר ממליצים לחולי הסרטן להפסיק לצרוך מוצרי חלב. לא האמנתי.

אדון אליאס- שאלתי- אתה בטוח? תשובתו היתה חד משמעית. הרגשתי רע. הרגשתי שהספר שלפניכם, שהייתי בשלבי כתיבה ראשוניים, הופך לאוסף דפים מיותר, עוד בטרם סיימתי את כתיבתו. כי אם תל השומר ממליצה, שאר המחלקות האונקולוגיות בישראל יצטרפו לחגיגה. ואולי כל העולם האונקולוגי ( כי מציון תצא…פרה?). תוך זמן קצר האגודה למלחמה בסרטן תמליץ להמנע  ממאכלי חלב פרה כחלק ממבצע לאומי לצמצום מגיפת הסרטן. ללא ספק גם רופאי הילדים יצטרפו לקריאה, על מנת לצמצם את תחלואת הילדים ואת סוכרת הנעורים (על רקע חיסוניות ירודה בגלל חלבוני חלב פרה).

האמת היא שלא היה קורה לי אסון. אמנם מסתיים היה מסע הדון קישוט שלי נגד חלב פרה בישראל, והייתי יכול להקדיש יותר זמן לעידוד קולונוסקופיות לביעור  סרטן המעי הגס  ולהומיאופטיה, אבל אתם מכירים את התחושה כשמשנים לכם את התוכניות.

למען הוודאות התקשרתי לתל השומר, למחלקה ולמרפאה האונקולוגית. קוראים נכבדים ויקרים! לא היו דברים מעולם. אין השירות האונקולוגי ממליץ היום על כל שנוי תזונתי.

אצלם עדיין החלב IN כשעבור החולים שלי הוא מזמן OUT !!!

הרגשתי שוב שהעולם מחייך ואפשר להמשיך לכתוב.

 The Importance of Nutritional Support
Nutrition therapy helps to change the conditions in the body that favor tumor growth and return the cancer patient to a healthier status. More wellness in the body means less illness.

הבאתי את הציטוט הנ"ל באנגלית, כי משום מה, להרבה אנשים, דברים הכתובים בשפה זו משכנעים יותר.

התרגום: הטיפול התזונתי עוזר לשנות את התנאים בגוף שעד כה עודדו את צמיחת הגידול. השינוי התזונתי מחזיר את חולה הסרטן למצבו הבריא יותר. שיפור האיזון הגופני פירושו פחות מחלות.

מי לא מסכים? יש מתנגדים???

בתוספות, שבסוף הספר, צירפתי מכתב שפורסם ב 1999 בעיתון "הרפואה",

בנושא סרטן המעי הגס. ה"נוסחה" המוצעת שם, לסרטן המעי, עשויה להתאים לרבות ממחלות העולם המערבי.

ובקצרה: אם ניתן לגנטיקה גרועה את הציון 3, לתזונה מזיקה 2, ולמצב נפשי רע ציון 1, על  מנת שחולה יפתח סרטן במעי הגס הוא זקוק לס"כ 4.

על פי הנוסחה  הזו גם הגנטיקה הגרועה ביותר, בתנאי תזונה טובה ומצב נפשי תקין, אינה סיבה מספקת להתפתחות הסרטן.

 הקטע הבא הצטרף לספר לפני סיום עריכתו.

הכלי הטיפולי העיקרי שבידי האונקולוגים הן התרופות הכימותרפיות, הפועלות כנגד תאי סרטן (ופוגעות בכל תאי הגוף). ממאמרים רבים שפורסמו לאחרונה, לגבי תאים סרטניים מסוגים שונים (תאי סרטן שד, סרטן מערכת עצבים ועוד) נמצא כי הוספת IGF-1  יחד עם התרופות נגד הסרטן, לתרבית תאים ממאירים, פגעה בכושר התרופה הכימותרפית להרוג את התא הסרטני. אומר שנית: ה IGF-1  מפריע ל"תרופה" להרוס את התא הסרטני.

וזהו ממצא מדאיג מאד מבחינתם של חולי הסרטן המקבלים כמות גדולה של התרופות הקטלניות, ומקבלים מהאחות במחלקה מוצרי חלב מלוא הטנא. עצם המחשבה כי מוצרי חלב פרה, המכילים IGF-1, עלולים להפריע לפעילות הטיפול האונקולוגי מחייבת בירור מהיר וחד משמעי.

 האם יש לסויה מה להציע במקרה של הטיפול הכימותרפי?

קשה להאמין, אבל הסויה עוזרת להשמדת התאים הסרטניים בזמן הטיפול התרופתי, בעוד שה IGF-1 מפריע, כמו שצויין בפסקה הקודמת.

ה Bowman-Birk inhibitor (BBI) הוא חלבון המצוי בסויה, ויש לו יכולת לעכב התפתחות תאים סרטניים. כאשר מוסיפים אותו יחד עם תרופה כימותרפית לתאים הממאירים, הוא מגביר את את יכולת השמדתם.

גם כשלתאים הסרטניים יש עמידות כנגד התרופה, מסוגל ה BBI להפוך את התאים לרגישים ובדרך זו לסייע לתרופה המקורית לשוב ולפעול נגדם.

יש לשקול במהירות, ומתוך אחריות לעשרות אלפי חולי הסרטן המטופלים בארץ , הפסקת מתן כל מוצרי חלב לחולים האונקולוגים.

מאות המאמרים בדבר מרכיבי הסויה הרבים בעלי יכולת נוגדת- סרטן מחייבים לשקול הוספת הסויה למזון חולי הסרטן. חלבון הסויה חייב להחליף את חלבון החלב והבשר באוכלוסיה המאמינה כי מניעת הסרטן ולא הטיפול בו הן המשימה הלאומית בתחילת מילניום זה

הקדמה

 
 
 
 
 
 

נזקי חלב פרה לילדים

 
 
 
 

מצוקת נשים

קטרקט

דימום מפי הטבעת

מחלות כלי דם ולב

 
 
 
 

ALMOST THE END& על החיים בכלל

 
 
 
 
 
 
 

הגיבו והשפיעו !

עזרו לנו להשתפר, ואמרו לנו מה דעתכם