רגישות ללקטוז

רגישות ללקטוז

לפני שנתחיל לדבר על מהי רגישות ללקטוז, תסמינים, והשפעה על חיי היום יום, קבלו נתון מדהים :

בישראל, 70% מהיהודים ו 81% מהערבים רגישים ללקטוז !

הנתונים הם מתוך מחקר של אונ' אריאל ובית החולים הדסה שהתפרסם ב 2013 וניתן לראותו פה: רגישות ללקטוז בישראל.

רוב אוכלוסיית העולם לא מעכלת לקטוז בצורה מיטבית.

במקומות מסויימים בעולם, התפתחה מוטציה אשר גורמת לגוף להמשיך לייצר את האנזים לקטאז גם בגיל הבגרות (צפון אירופה וצפון אמריקה בהם צורכים כמויות גדולות של לקטוז).

לקטוז הינו סוכר החלב.

אי סבילות ללקטוז נגרמת עקב חוסר באנזים לקטאז אשר אחראי על פירוק הלקטוז.

כאשר יש חוסר באנזים לקטאז, לאחר צריכת חלב ומוצריו מופיעים שלל תסמינים לא נעימים בכלל, אשר כוללים שלשולים, כאבי בטן, נפיחות ואי נוחות כללית במערכת העיכול.

ישנן כמה רמות של חוסר בלקטאז, אנשים הסובלים מעט לאחר צריכת חלב ומוצריו עד רמות של הפרעה בתפקוד היום יומי.

בתינוקות מחסור בלקטוז הינו נדיר, אחרת לא יכלו לינוק, ובעיקר מתפתח כחלק מתהליך ההתבגרות.

דעה אישית- יש סיבה כניראה שרגישות ללקטוז מתפתחת רק לאחר שאין אנו צריכים לינוק יותר מאימנו – כי אנחנו באמת לא !

 

חלב אם (של כל יונק) נועד לעזור לתינוק להתפתח בחודשים הראשונים לחייו ולא מעבר לזה.

כמה מוזר זה היה לראות ילד בן 15 שעדיין יונק מאמו?

לא כזה מוזר בהתחשב שהיום הם שותים חלב אם של פרה !

רוב האוכלוסייה הצורכת חלב ומוצריו כמעט ולגמרי מתבססת עליהם.

בכל ארוחת בוקר וערב יהיו גבינות או חלב בקפה ובמקרים גרועים יותר גם הנשנושים בין הארוחות יהיו חלביים – וכך נוצרים מצבים של כמעט חוסר אונות כאשר מתגלה הרגישות ללקטוז. מה אוכלים?

קיים מגוון של תחליפי חלב החל מחלב אורז, סויה ושקדים וכלה בתחליפי שמנת לבישול על בסיס סויה ואורז, "גבינות" מפולי סויה ועוד.

כאשר נגיע להבנה שההרגלים שלנו ניתנים לשינוי ואפשר אחרת וטוב יותר, נגיע למטרותינו בקלות.

ובנימה זו, נפרדים מהחלב :

ראו ערך מתוך ספרו של ד"ר אריה אבני חסר לקטאז                

הגיבו והשפיעו !

עזרו לנו להשתפר, ואמרו לנו מה דעתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *